<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ט ח"א</h1>
<h2>דף ט.</h2>
פועל גובה מעות ואומר לבעל הבי' טרח וזבן והבא מעות כך כתב ר"ת בספר הישר ואינו אומר טול מה שהבאת בשכר' ואם משקבל עליו פועל ליטלו אמר בעל הבית הילך שכרך ותן לי שלי אין שומעי' לו ואם שכרו לשמור הפקר בהבטה שומעין לו דהבטה שעש' בו הפועל לא קנאה ויכול לחזור בו בעל הבית וליתן לו אבל דבר אח' שקנאו פועל מיד שאמר ליה טול מה שהבאת בשכרך אין יכול לחזור בו בעל הבית. ויש מי שפירש בענין אחר סוגיית הגמרא פירו' הא דאמרינן טול מה שהבאת בשכר' אין שומעין לו אבל שכרו לשמו' זרעים של הפקר בהבטה לא זכה בעל הבית ומאחר שפועל ידע שהן של הפקר אינו יכול לומר לו טול וכו' קמא מציעא.
<h2>דף קטז:</h2>
פועל שהיה מושכר עם שיירא ועמד עליהם גייס ובזבזה והציל פועל הציל לאמצע ונוטל כל אחד חלקו ואם אמר לעצמי אני מציל הרי הוא שלו כי כבר חזר בו מפעולתו מאחר שאמר לעצמי אני מציל ופועל יכול לחזור בו בחצי היו' אבל אם לא אמר חזר בו לא הציל לאמצע וכן פסק רב אלפס קמא.
